היום אהיה אסירת תודה למקום שבו אני נמצאת כעת. ייתכן שהחיים שלי לא מושלמים ואולי לא הגשמתי את המטרות שהאמנתי שאשיג עד היום; ייתכן שאני לא חיה את החיים שחשבתי שאחיה או שרציתי לחיות, אבל אני אסירת תודה ליום הזה, לכאן ועכשיו, ולעובדה שהתחייבתי, כלפי עצמי, לחיות חיים שבהם ההתייחסות אלי תהיה של כבוד והערכה.

אשתמש ביום הזה כמתנה, מתנה שאני נותנת לעצמי מכיוון שמגיע לי. אשתמש ביום הזה להיות שמחה על כל מה שכן הצלחתי להגשים.

מגיע לי, אני שווה ואני יקרה. אני אדם אהוב והיום אודה למי שעזר לי להבין זאת: לעצמי.

קטע מקסים שהגיע אלי במייל ורציתי לשתף. 

עדיין לא התקבלו תגובות לידיעה

אני לא מרגישה טוב בזמן האחרון מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית ואולי זה מה שנותן לי את הרצון להמשיך ולעדכן את היומן שלנו כל יום ביומו, יומן רשת שהתחיל כבלוג קבוצתי אבל כנראה שבמשך הזמן התעייפנו מהמחוייבות ונטשנו את הכתיבה ביומן. כל כך חבל. אני זקוקה לחברותה ולתוכנית ולא יוצא לי להגיע לפגישות כבר הרבה זמן. לאחרונה קיבלתי עבודה שחייבת להתבצע בדיוק באותו היום שבו מתקיימת פגישת נר-אנון ואני מרגישה שחסר לי מאוד הכוח שאני בדרך-כלל מקבלת מהקבוצה. אני משתדלת עד כמה שאני יכולה לא לתת לפחדים, לרחמים העצמיים, להתבודדות, להתנתקות מהחברות להשתלט עליי אבל בכל זאת מרגישה עייפות וחוסר מוטיבציה לפעול. אולי הכתיבה תעזור לי לצאת מתוך עצמי ולהתחבר בחזרה לתוכנית. 

תגובות (1)