גדלתי עם אשמה וגנאי, בתוך ביקורת קשוחה ופחד מתמיד. אפילו עכשיו, אחרי שנים של החלמה בנר-אנון, כאשר ראשי מלא בטעויות מן העבר, הנטייה שלי היא להגיב עם רגשות אשמה, להגזים את משמעותן של הטעויות שלי, ולחשוב על עצמי באופן שלילי מאד.

בנר-אנון למדתי לראות את עצמי באופן יותר מציאותי. אכן, נאבקתי במכור ומעדתי פעם או פעמיים. עשיתי הרבה טעויות שלא היה להן שום קשר עם מכור. אבל אין בי רשעות. הגיע הזמן שאחדל להתנהג כלפי עצמי כאילו הייתי אדם רשע.

היו זמנים בהם הרגשתי שהכוח היחידי שהיה לי, הוא הכוח לקלקל ולהרוס. כיום, מאחר ולמדתי להאמין בעצמי וביכולתי לתרום באופן חיובי לחיי, השתחררתי, ויש ביכולתי להסתכל בטעויות שעשיתי מבלי להגזים בחשיבותן. אוכל ללמוד לחדול מחזרה על אותן טעויות, ואוכל גם לכפר על הנזק שגרמתי.

“אין צורך לשאת בלאגן אין-סופי על-מנת להתבגר"

עדיין לא התקבלו תגובות לידיעה

לפעמים מתברר שמה שאנו חושבים לחולשות הגדולות ביותר שלנו, הן התכונות החזקות ביותר. הן נותנות לנו את ההזדמנויות להתבגרות, שאחרת לא היו מזדמנות לנו. במשך כל חיי התפללתי שיהיה לי אומץ; אבל גיליתי באמצעות ביישנותי, שהאומץ כבר היה מצוי אצלי.

היססתי להתחלק בפגישות, חששתי שילגלגו עליי. נהגתי לשבת בשורה האחרונה, ושמרתי את הסודות שלי. בכל-זאת מכיוון ששמעתי מפי אחרים את הסיפור שלי כל-כך הרבה פעמים, חדלתי בהדרגה מלחשוש. התאזרתי באומץ, שלא ידעתי שהיה לי, והצלחתי להתקרב אל כמה מן החברים שנראה היה, שהיו להם נסיונות דומים לשלי. במשך הזמן, דיברתי עם הרבה אנשים באופן אישי, וכך התאפשר לי להתחלק בקבוצה. ואפילו הרגשתי נוח עם זה.

אילמלא התפטרתי מן הפחד שלי, ייתכן ולא הייתי מגלה לעולם שיש ביכולתי לפעול למעני. לא נזקקתי לכוח שיספיק לי כדי לעמוד בפני חדר מלא זרים; נזקקתי רק לכוח שיספיק לי כדי לקחת צעדים קטנטנים. היה לי מספיק כוח ואומץ בדיוק בשביל להגיע למטרה שלי.

“אולי לא אקבל את התשובה אותה אני רוצה, אך ייתכן שמה שאקבל הוא מה שאזדקק לו”

עדיין לא התקבלו תגובות לידיעה

הערך העצמי שלנו עולה כאשר אנחנו אוהבים את עצמנו כפי שאנו. אנחנו חוסמים את רווחתנו כאשר אנו מבססים את הערך העצמי שלנו על מעשינו או על מה שאחרים חושבים עלינו. אם נוכל לרצות את כל האנשים עלי אדמות, אם נוכל “לתקן את כולם” ולמצוא פתרון לכל בעיותיהם, אם נוכל להביא את העולם לשלמות - גם אז, יש לשער שלא נרגיש טוב לגבי עצמנו. ובאמת, יהיה עלינו לוותר על כל עצמאותנו על-מנת להגשים משימה בלתי-אפשרית זו.

אנחנו לא יכולים להיות מושלמים, אנו לא מסוגלים להביא אחרים לשלמות. בכל-זאת, אנחנו ראויים לאהבה, לכבוד, ולאושר. עלינו להזכיר לעצמנו בכול יום שאנחנו ילדי כוח עליון מושלם. עובדה זו בפני עצמה דורשת יחס של כבוד - בכלל, ומצדנו - על ה"עצמיות” המופלאה שניתנה לנו. אם נשים זאת בראש מעינינו, לא נוותר על “עצמאותנו” בכל מה שנעשה.

“אני לומד לחיות חיים מלאים, חיים בהם אני מחבב ודואג לאדם שהוא אני”

עדיין לא התקבלו תגובות לידיעה

המילים החשובות ביותר שרבים מאיתנו שומעים כשאנו מגיעים לנר-אנון הן: “קחו את המקובל עליכם, ועזבו את השאר". התוכנית שלנו רק מציעה הצעות, לא דורשת דרישות. זה נותן לנו את חופש הבחירה. במקרה שדעתנו חולקת על משהו, אין אנו צריכים להשתמש בזה. כאשר אנחנו לא מוכנים עדיין להשתמש בצעד, בסיסמא, או כלי כלשהו, אנחנו חופשיים לחכות.

רבים מאיתנו זקוקים לטווח זמן כדי להגיע לידי הסכמה עם האופי הרוחני של תוכנית נר-אנון. אילו נדרשנו להאמין בכוח עליון כתנאי להשתתפות בנר-אנון, ייתכן שלא היינו ממשיכים להשתתף בפגישות. בסופו של דבר, רבים מאיתנו מגיעים לאמונה בכוח עליון, מפני שאנו חופשיים להגיע להבנה משלנו בזמן המתאים לנו. בדרך זו, לכל מה שנלמד תהיה משמעות מיוחדת עבורינו.

כאשר אנו לוקחים את המקובל עלינו ועוזבים את השאר, אנו מאפשרים לעצמנו לקבל כל רעיון כאתגר, להחליט החלטות בעצמנו, ואפילו לשנות את דעתנו.

“בעזרת התוכנית הזו והכוח העליון שלי, קיבלתי על עצמי את האחריות לעיצוב, גיבוש ובחירת טיב חיי”

עדיין לא התקבלו תגובות לידיעה