|
|
|
|
חודש אוגוסט
|
אומץ לשנות
|
|
ראשון, 31 אוגוסט 2008 |
|
תכופות ניסיתי לשנות אנשים אחרים כדי שיתאימו לדרישות שלי. ידעתי מה היו הצרכים שלי, ואם צרכים אלה לא התמלאו, הבעייה הייתה עם הזולת. חיפשתי מישהו שתמיד יהיה שם בשבילי, אבל שלא יכפה עליי יותר מידי. בדיעבד, נראה שכאילו חיפשתי חיית מחמד ולא בן אדם. טבעי הדבר, שנקודת ראות כזו גרמה למתח ביחסי-אנוש שלי.
בנר-אנון למדתי שיש הבדל בין הציפיות לבין הצרכים שלי. אין אדם שיכול להיות הכול עבורי.
שוב אני עומדת בפני מבחן הגישות שלי. מהן ציפיותיי, והאם ציפיות אלו הן מציאותיות? האם יש לי כבוד כלפי היחידנות של הזולת - או רק החלקים שמתאימים למאוויי? האם אני יודעת להעריך את מה שאני כן מקבלת?
תחילתה של האהבה היא להניח לאהובים עלינו להיות לגמרי כמות שהם, ולא לעוות את דמותם כך שיתאימו לדימוי שלנו". תזכורת להיום: לנסות לשנות אחרים, זהו מעשה חסר תועלת, מטופש, ובהחלט לא אוהב. היום, במקום להניח שהאחרים הם הבעייה, רצוי שאבחן את עצמי כדי לראות מה צריך לשנות בפנימיותי.
עדיין לא התקבלו תגובות לידיעה |
|
|
אומץ לשנות
|
|
שבת, 30 אוגוסט 2008 |
|
בדרך כלל, המאמץ שלי ממליץ רשימה של אסירות-תודה כשאני מדוכא; אבל, יום אחד, כשהתלוננתי על המצב במשפחתי, הוא הציע להכין רשימת כל הדברים שגרמו לי לדיכאון. אחרי ימים אחדים הדיכאון עבר לי, וכשסיפרתי למאמץ שלי איזה יום עבר עליי, הוא הציע שאערוך רשימת אסירות-תודה. הוא חשב שיעזור לי להתייחס אליה בשעת הדיכאון הבאה. זה נשמע לי הגיוני, וקיימתי את הצעתו.
כשהכנסתי את הרשימה למגירת הניירות, ראיתי את הרשימה הקודמת, וקראתי אותה בשנית. להפתעתי, רשימת התלונות הייתה כמעט זהה לזו של האסירות-תודה - אותם אנשים, אותו בית, אותם חיים. אף אחד מתנאי החיים לא השתנה, לבד ממה שאני הרגשתי לגביהם. בפעם הראשונה הבנתי באמת כיצד הגישה שלי מכתיבה את האופן בו אני הווה את העולם.
“שנה את מחשבותיך, תשנה את עולמך". Norman vincent Peale תזכורת להיום: היום אני מבין כמה כוח יש למודעות שלי. לא תמיד אוכל להרגיש טוב, ואין לי כוונות לחפות על הקשיים שלי כשחיוך מרוח על פניי. אבל אני מכיר בכך שתמיד אני בוחר כיצד לתפוס את עולמי. בעזרת נר-אנון וחבריי באגודה, אני מסוגל לבחור בברירות הללו במלוא ההכרה ובפעילות יתר מתמיד.
תגובות (1) |
|
|
אומץ לשנות
|
|
שישי, 29 אוגוסט 2008 |
|
מאז ילדותי הציקו לי אותם רגעים בהם אמרתי או עשיתי משהו שהכאיב לזולת. אלו זיכרונות מכוערים שמעולם לא האמנתי שייעלמו. עם זאת, בעזרת צעד שמונה, גיליתי את האמצעים לשחרר את עצמי מרגשות אשמה חזקים.
הצעד הזה אומר: "לערוך רשימה של כל האנשים שבהם פגענו ולהיות מוכנים לכפר על מעשינו בפניהם". סוף סוף, אוכל לכתוב במילים את כל הזיכרונות ואת כל הכאב. כשאני רואה אותם כתובים לפני עיניי, נראה לי שכמעט ניתן להשתלט עליהם, ויש לי תקווה שאשתחרר מן העומס הזה ככל שתהיה לי הנכונות לכפר על מעשיי. כל מה שאכפת לי כרגע, זה הכאב שגרמתי לאחרים, רגשות האשמה שהבאתי על עצמי, והתשוקה לעשות כמיטב יכולתי לשחרר את כל זה.
“נר-אנון התוותה לפניי דרך חיים אחרת, דרך שמוצאת-חן בעיניי. החיים עלולים להיות מעמסה ומטלה לא נעימה, אך הם גם עשויים להיות אתגר ושמחה. עכשיו, יש לי היכולת לצאת, כל יום ביומו, לקראת האתגרים שבחיי, בראש מורם ולא עוד בראש מורכן". תזכורת להיום: האשמה היא משא כבד שמונע ממני למסור בחופשיות את כולי להווה. אוכל להתחיל בכך שאפטור את ראשי מן האשמה, ואודה בשקט היכן ומתי פגעתי באנשים, ובעצמי.
עדיין לא התקבלו תגובות לידיעה |
|
|
אומץ לשנות
|
|
חמישי, 28 אוגוסט 2008 |
|
מעולם לא העזתי לבטוח במישהו כפי שבטחתי במאמצת הראשונה שלי. ביקשתי ממנה לאמץ אותי כשהביטחון העצמי שלי היה לגמרי מעורער: הייתי מאוד מבולבלת, האם היא תקבל אותי? הייתי בטוחה שהיא תסרב לי מפני שלא הייתי ראויה להצלה, הופתעתי מאוד מתגובתה החיובית.
היא הובילה אותי דרך הצעדים בעדינות. כל כך רציתי לשפר את הרגשתי עד כדי נכונות לנסות כל כלי או רעיון שנר-אנון הציעה, חייתי, נשמתי, ואכלתי נר-אנון.
יום אחד, הרגשתי בודדה, טלפנתי אליה ויללתי בייאוש שלעולם לא אצליח להגיע להרגשה טובה יותר. מה שהיא ענתה באותו רגע מכריע היה: "אינני מכירה אף אחד שמוכן כמוך לעבוד את התוכנית". מצב רוחי המריא! היא אמרה לי את מה שאני לא הייתי מסוגלת לומר לעצמי, אבל ידעתי שזה היה נכון - אני הייתי באמת מוכנה. באותו רגע של הודאה ידעתי שאני אהיה בסדר, מפני שהיו לי הנתונים הנכונים. עם הזמן, הדוגמה שלה עזרה לי ללמוד לתת לעצמי הודאה כזו.
הסתכנתי, בטחתי, כתוצאה מכך, למדתי להבין שאני ראוייה להצליח!
“אין מעשה שנעשה, גם המוסרי ביותר, שנוכל לבצעו לבד; לכן, אנו ניצולים על ידי האהבה". Reinhold Niebuhr תזכורת להיום: הלמידה להעריך את עצמי יכולה להתחיל בכך שיהיה לי האומץ למצוא מאמץ ולהיעזר בו. עדיין לא התקבלו תגובות לידיעה |
|
|
אומץ לשנות
|
|
רביעי, 27 אוגוסט 2008 |
|
בפגישת נר-אנון הראשונה שלי, התאכזבתי כשנתנו לי את שנים-עשר הצעדים במקום רשימה של"עשה ולא תעשה", כדי שאוכל לשנות את המכור. למרות זאת, מכיוון שהייתי במצב נואש, ניסיתי את הצעדים.
בפגישת נר-אנון השנייה שלי חשבתי שהבנתי כראוי את שלושה הצעדים הראשונים - ידעתי שלא הייתה לי שליטה, האמנתי באלוהים, והייתה בי הנכונות להעביר את הבעיה שלי אל כל מי שיהיה מוכן לקבלן. ככל שהמשכתי להשתתף בפגישות,התחלתי להבין שלא הודיתי ברצינות בכך שלא הייתה לי שליטה. אחרת לא הייתי מנסה לשלוט בכל אחד ובכל דבר שסובב אותי, דילגתי על הקטע של “לשחרר ולאפשר לאל", אז מה?
היום לשמחתי, יש לי אלוהים סבלני עד כדי כך שכשאומר “לא רצוני אלא רצונך". הוא יתערב ויסדר את העניינים באופן שאפילו בדמיון לא היה ביכולתי לעשות זאת. שלושה הצעדים הראשונים אינם קלים לביצוע כפי שחשבתי פעם, אבל בנר-אנון למדתי להשתדל להגיע להתקדמות, לא למושלמות.
“כל עוד אתה בחיים, המשך ללמוד כיצד לחיות". Seneca תזכורת להיום: כאשר התייחסתי למכור בלי עזרת נר-אנון, פיתחתי מיומנות של התמודדות. כיום הן כבר לא מספיקות. נר-אנון מלמדת אותי מערכת של מיומנות חדשות וטובות יותר. אנסה להתאזר בסבלנות כלפי עצמי. אני בסדר.
עדיין לא התקבלו תגובות לידיעה |
|
| << התחלה < קודם 1 2 3 4 5 6 7 הבא > סוף >>
| | תוצאות 1 - 5 מ 31 |
|
|
|
|
|
|
|
ציטוט
"צמיחה היא תהליך של התנסות, שורת ניסויים וטעויות וניצחונות לפרקים.הניסויים שנכשלים הם חלק מהתהליך באותה מידה כמו אלה שמצליחים"
|